דובישבט

דובִּשְׁבָט

יואבי שלי, פיצי מתוק העונה לשם יויו, חזר מהגן והודיע בתרועות שמחה כי ביום שישי עושים חגיגה לדובי שלו.

יואבי, בן רבע לשלוש, דבוק לדובון שלו ואוהב אותו אהבת אמת (כזאת שגורמת לאמא לקנא בשפע החיבוקים והפינוקים שהוא מרעיף עליו). אם כך, אין פלא שהזאטוט חזר קורן מאושר עם הבשורה הזו בליבו ובפיו.

ואני מגששת: מסיבה לדובי? לכבוד מה?

ופיצי עונה- כי דובישבט!

ומה עכשיו? לשבור את ליבו ולהרוס את השמחה?

אחרי הסבר פשוט על שמו ומהותו האמיתית והיפה של החג, סיכמנו שדובי שלנו נולד בט"ו בשבט, וביום שישי נחגוג לו יום הולדת, מסיבה מיוחדת רק בשבילו- נחגוג את דובישבט.

וכך מצאתי את עצמי בסוף יום ארוך של עוגות, עוגות, עוגות, ילדים, הסעות וכו' ממשיכה עוד טיפטיפונת, וממש לפני השינה מכינה לו טופר קטן ושמח, אותו נניח על עוגת החג של קוקי (ככה קוראים לדובי, חתן המסיבה).

ט"ו בשבט שמח שיהיה לנו, ודובישבט שמח לקוקי!