והנה הוא שוב כאן, יום הכיפורים.
יום מיוחד כל כך, חגיגי ושונה. שמחה ועצב, שלווה ובילבול מתערבבים יחד בתמהיל מיוחד השמור ליום זה בלבד.
הילדים מאושרים מהחופש הקצר שהפציע שוב מתוך השיגרה שמתאמצת כל כך לחזור, ללא הצלחה. הבית מתמלא בניחוחות חג, אוכל וריח אופיניים לארוחה המפסקת. הטלויזיה כבויה, הרחוב שקט... אין יותר שלווה מזה.
אבל הלב והראש מתבלבלים: שלווה וספר טוב, או חשבון נפש? לעצום עיניים ולשקוע בשינה מתוקה נטולת דאגות, או להשאיר אותן פקוחות עוד טיפ טיפה, ולתת למחשבות למלא את הראש בערבוביה מלאת שאלות.
אז רגע לפני שאני שוקעת כל כולי ביום המיוחד והאהוב הזה, מנצלת את הפלטפורמה הזו לבקש סליחה ומחילה מכל מכירי, לקוחותי, קוראי ואהובי.
אני חושבת שאני יכולה לאמר בלב די שלם שעשיתי כמיטב יכולתי השנה, השתדלתי להיות שלמה עם כל מעשי ועם כל עוגה שיצאה תחת ידי. אם בכל זאת פגעתי, אני מתנצלת מכל הלב ובכוונה מלאה.
שתהא לכולנו שנה נפלאה, בריאה, מלאה ביצירה ובחוויות נפלאות, יצירתית, פוריה ומתוקה.
גמר חתימה טובה,
טל .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה