יום שלישי, 23 בפברואר 2010

חילזון









פיצי שלי בן עשרה לשלוש.
בגן שלו, בקיבוץ, מתחפשים כל הילדים לאותו דבר בכדי שלא יבהלו ויהנו מאוירת חג נטולת פחדים. חשיבה נהדרת!
ולא רק שבוחרים תחפושת אחידה, אמהות מתנדבות תופרות אותה לכל הילדים.
לצערי לא יכולתי להתנדב השנה עקב עומס בעבודה (קרנבל פורים, זוכרים?). לפני יומיים הגיעה התחפושת בשקית הביתה. פתחתי את השקית (שכל שנותר היה לחבר כתפיות לקונכיה ולהחזירה למחרת לגן)...
באמת באמת שאני מלאה בהערכה מכל הלב לאמהות שתרמו ועשו, ובאמת באמת אני רוצה שיויו יהיה מחופש כמו כל הילדים. אבל טיפטיפה עיצוב חייבים, לא???

הגרביון השחור השקוף הוחלף בגרב צבעונית חדשה, מילוי הנייר הוחלף באקרילן, ואם כבר אז גם חולצה תואמת. חייבים.
(להשלמת התחפושת פיצי יגרוב גרביונים מפוספסים ומכנסיים חומים קצרים)

הנה לכם תחפושת בשעה עבודה, מחומרים זמינים בבית:






החילזון של יויו
מה צריך?

לקונכיה:
זוג גרבי ברך צבעוניות
חוט תפירה
סרט גומי
אקרילן למילוי

מה עושים?
ממלאים כל גרב באקרילן. מלבישים את פתחה של גרב אחת על השניה, ותופרים יחד. מגלגלים את הגרב המלאה לספירלה, ותופרים לאורך הסיבוב.
מודדים על המתחפש הצעיר סרט גומי כפול מכתף אל כתף וקושרים כלולאה. משחילים דרך הקונכיה ומחזקים בתפר.

חולצת חילזון תואמת:
מה צריך?
חולצה
גרב תואמת
חוט תפירה
לבד צהוב
חוט ריקמה צהוב, שחור
חרוזים או כפתורים

מה עושים?
הופכים את הגרב ותופרים פס לאורכה. הופכים בזהירות את הגרב, כך שנוצרת גרב צרה מאוד וארוכה. ממלאים רק את הקצה באקרילן. מגלגלים ותופרים כספירלה. גוזרים מהלבד את גוף החילזון ותופרים בחוט רקמה לחולצה. רוקמים מחושים ומוסיפים כפתורים או חרוזים בקצות המחושים. תופרים את קונכית הגרב לגב החילזון,
והתחפושת מוכנה.

חג שמח!
טל צפריר


עברו כמה ימים מאז הפוסט הזה, פורים ממש מאחורינו. והנה החילזון המתוק שלי-

יום ראשון, 21 בפברואר 2010

עוגות, עוגות!











הפעם ללא מילים. 4 עוגות אשר הוזמנו ליום ו' האחרון. המון מזל טוב לכל החוגגים!
טל צפריר














יום שבת, 20 בפברואר 2010

משלוח מנות מתוק


החמשוש האחרון הוקדש כולו לקרנבל פורים: ההכנות תמו, ליצנים צבעונים עמדו משועשעים, סדורים בשורות צבעוניות על מדפי החנות , ממתקים מחופשים המתינו בצנצנות מבריקות. הסטודיו כולו לבש חג ושירי פורים עליזים נשמעו ברקע.
יום חמישי בבוקר, הקרנבל מתחיל ב-9:00... המים במיחם כבר מבעבעים מוכנים לזנק לכוסות הקפה של החוגגים. ראשוני המבקרים הגיעו, נהנים משקט הפתיחה... והנה נחשול ועוד נחשול של חוגגים, כולם שמחים ונלהבים, כולם מפרגנים ומוכנים ליצירה מתוקה ומשותפת.
תודה לכם, מבקרינו הרבים!
נהנתי להפגש שוב, נהנתי להכיר את הפנים החדשות, נהנתי להדריך אתכם ולראות את ההנאה על פניכם ואת התוצרים המרהיבים שיצרתם. עוד ועוד ליצנים נולדו כל העת, ממתקים צבעוניים נצמדו למסכות סוכר, בועת סבון הופרחו ממיכלים מעוטרים- חגיגה!
ובמיוחד עבורכם, קוראי הבלוג- רעיון למשלוח מנות חביב אותו הדגמתי בקרנבל:


מה צריך?
כוס מילקשייק חד פעמית
קאפקייק מחופש לליצן (מצפים קאפקייק בבצק סוכר ומפסלים עליו פני ליצן חביבים.
ממתקים טעימים
בריסטול מעוטר
עפרון
מספריים
קיסם שיניים
סרט נאה

ומה עושים?
הופכים את כוס הפלסטיק (ללא המכסה) על בריסטול צבעוני ומסמנים בעפרון את היקפה. גוזרים את העיגול. ממלאים את המכסה בממתקים טעימים וסוגרים בעיגול שגזרנו.
מעטרים את הקאפקייק, מכניסים בזהירות לכוס הפלסטיק ומכסים במכסה הגדוש. מדביקים דגלון חג על קיסם, מעטרים בסרט נאה ונועצים בחור שבמכסה.
חג שמח!
טל צפריר

יום שבת, 13 בפברואר 2010

קרנבל פורים

"חג פורים, חג פורים..." השיר הזה מתנגן לי בראש כבר חודש, כשכולם עוד קנו פירות יבשים. עם הדלקת הנר האחרון בחנוכיה הראש והלב של הסטודיו כבר בפורים:
קרנבל עליז מתבשל בראש, מערבולות צבעוניות של ליצנים מתוקים וניחוחות אזני המן זהובים בתנור לא נותנים לי מנוח, ערכות יצירה מתוקות ומארזי חג מפתיעים עולים לנגד עיני ולא מוותרים עד שלא מוצאים את ביטויים הפיזי בסטודיו.

והרגע הגיע.
הכל כבר אוטוטו מוכן: הסטודיו לבש חג ומכל מדף מחייכים אלי ליצנים מתוקים ועליזים, אזני הפתעה משעשעות, משלוחי מנות בעיצובים וברעיונות חדשים. אינסוף ערכות יצירה מתוקות לילדים המתייבשות להנאתן על מגשים כסופים, נהנות מהשקט הנרגש לפני החג.

וגם בייבי חדש נולד לכבוד החג:
עם יציאת החוברת האחרונה בסדרת חגיגה בטלטלים, השקנו מוצר חדש וייחודי: מארז מתוק של כרטיסיות יצירה.

מחפשים רעיון לשידרוג משלוח המנות המוכר? רוצים רעיונות ליצירה מתוקה, קלילה ועליזה להעסקת הילדים בחג? חולמים להפתיע ביצירות פרי ידיכם? בדיוק לשם כך נולדו הכרטיסיות.

והנה צ'ופר- הדרכה מתוך הכרטיסיות, ליצנית שוקולד עם קוקיות מבריקות.
חג שמח!!!

מה צריך?

סוכרית שוקולד עטופה בנייר נאה

בצק סוכר פיסולי בצבע גוף, לבן, ורוד, ורוד בהיר, ירוק וצהוב

חותכן עגול בקוטר 2 ס"מ

טוש מאכל שחור

נצנצים לעיטור עוגות

מקל סוכריה ארוך

סרטים


מה עושים?

-נועצים בזהירות רבה את הסוכריה העטופה על מקל הסוכריה.

-ראש: מבצק פיסולי בצבע גוף יוצרים כדור, משטחים אותו ומדביקים במעט מים על הסוכריה. מטביעים חותכן עגול קטן על צידו לקבלת החיוך.

יוצרים כדור ורוד קטן ומדביקים במעט מים לראש, כאף. יוצרים שני כדורים לבנים משוטחים כעיניים, ומציירים בטוש מאכל שחור את האישונים. יוצרים שני כדורים בצבע ורוד בהיר, משטחים אותם ומדביקים לקצות החיוך, כלחיים.

-כובע: יוצרים חרוט מבצק ירוק ומדביקים לראש הליצנית. מוסיפים כדור ורוד בקצה הכובע, וכדורים צהובים לעיטור.

-מערבבים נצנצים לעיטור עוגות במעט מים, טובלים מכחול נקי ומקשטים את סוכריית הליצן העליזה.


סיפור מסע לבירמינגהם הקרה- א'

כל שנה בתחילת נובמבר מתקיימת בבירמינגהם שבבריטניה תערוכה מדהימה, מהגדולות והחשובות בעולם בתחומנו-
קרנבל מתוק ומרהיב של עיצוב עוגות ופיסול מתוק.
התערוכה מתקיימת כשחג המולד כבר מדגדג, ונראה כאילו בריטניה כולה מתגנדרת ומתחפשת לכבוד התערוכה:
עצים מקושטים בכל פינה, שרשראות של אור מעטרות את הרחובות והחנויות מתמלאות לאיטן בשפע פינוקי חג.

שנים חלמתי להגיע לקרנבל, לטעום מהמתוק המתוק הזה ולהרגיש את הכבוד המיוחד המוענק לעיצוב העוגות במחוזות רחוקים.
חלמתי... ונסעתי!

בפעם הראשונה נסעתי עם קולגות למקצוע, הזמנו כרטיסים עוד מהארץ ונרשמנו מראש לסדנאות ולהדגמות המתקיימות בתערוכה- איזו התרגשות!!!
הגענו לשם בפעם הראשונה, הסתחררנו מהשפע הרב ו"טרפנו " את התערוכה:

בילינו בסדנאות, הקשבנו בשקיקה בהדגמות, הבטנו בהערצה בדמויות המוכרות לנו מהספרים בלבד ופתאום קמו לתחיה (Debbie Brown, Lindy Smith ועוד) הבטנו בלי סוף בעוגות המדהימות המוצגות בתחרויות השונות וביזבזנו בלי חשבון בשלל הדוכנים הצבעוניים המציעים מגוון שכמותו לא חלמנו שקיים (בימים ההם עדיין לא היה ניתן להשיג בארץ כלי עבודה מקצועיים מגוונים לבצק סוכר. ההיצע שהכרנו היה דל ושפע האפשרויות החדשות בילבל וריגש)

חזרנו עמוסות בחוויות, וידענו כי נשוב.
ואכן כך- שוב הגיע נובמבר, ושוב ארזתי את חפצי ונסעתי- עם קולגות אחרות הפעם, ושוב נהנתי מכל רגע.
בין לבין הספקתי להפגש עם דבי בראון האגדית, ונהנתי כ"כ מהעובדה שבמקום הזר והמדהים הזה פניה נראו מוכרות וטובות, והחיבוק החם בו קיבלה את פני שימח כ"כ ונתן כמעט תחושה של "בית". ושוב נרשמנו לסדנאות ולהדגמות, ושוב נהננו לפגוש בדמויות המוכרות מהספרים המחוללות פלאים מתוקים מול עינינו.



בשנה שלאחר מכן נעדרתי מהתערוכה מסיבות משמחות (תינוק חדש ומתוק הצטרף למשפחה!),
ובשנה שלאחר מכן הגעתי לתערוכה בכדי להתחרות על הגביע הנכסף (לחצו לסיפור המלא). מרגע הזכיה בגביע הכל השתנה...!!!


מאז הזכיה בגביע קיבלתי שפע הצעות עבודה מפתות בארצות שונות, אך מכיוון שיש לי ילדים קטנים, לרובן סירבתי או דחיתי למועד מאוחר יותר.
קיבלתי בשמחה את כל הפרוייקטים שניתן לעשות מהבית (כתבות למגזינים וכד') ונהנתי מן השינוי המרענן.
עד שהגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה-
לחזור לתערוכה (כן, זו שבבירמינגהם, זו שחלמתי עליה) הפעם- כאורחת הרשמית של התערוכה!

רשמים ותמונות- בפוסט הבא...

יום חמישי, 4 בפברואר 2010

ספינת משא


בוקר, מתחיל עוד יום.
3 עוגות לסוף השבוע, מיני סדנא, הכנות לקרנבל פורים בסטודיו ו... הטלפון מצלצל: מזמינים עוגת ספינת משא ענקית ליום ההולדת של אודי אנג'ל (אחים עופר).
והנה נמוגו להן כל דקות המנוחה שנותרו לי בין לבין בימים הקרובים...
אבל בשמחה! עוגה חדשה, הרפתקאה חדשה.
גודל המשטח- 85*55 ס"מ, 24 בלילות של עוגה משובחת, ליטרים של שמנת, המוןןן שוקולד.
נורית הקונדיטורית משנסת מתניים וסינר, אני מכינה מראש את כל החלקים הדורשים ייבוש, הסקיצה כבר משורטטת וצבועה.
ועכשיו- ממתינים: העוגות מתיצבות, החלקים מתייבשים, קרם מתקרר לקראת הקצפה.
היום כבר נגמר, הילדים מגיעים והידיים שוב מלאות, מחר יום חדש גדוש בהפתעות מתוקות...
והנה כבר מחר, המשטח נחתכך וצופה, והחגיגה מתחילה!
בדיוק בזמן- עוגת ספינת משא ענקית וטעימה מתנוססת על שולחן העבודה שלי בסטודיו, מרימה עוגן להפלגה למשרדו של אודי אנג'ל.

מזל טוב!