לפני 5 שנים לערך נכנסה אלי לסטודיו סבתא הדורה, נאה ומרשימה.
בידה האחת החזיקה שלל קופסאות שחורות בגדלים שונים, ובידה השניה חיבקה את נכדתה, רוני. כשפתחה הסבתא את פיה, המבטא המתגלגל ומתפרץ בשמחה השלים את כניסתן המסקרנת,
וכמעט והצליח להפיג את סקרנותי לגבי תוכן הקופסאות.
המתנתי בסבלנות, הקשבתי לדבריהן, מנסה תוך כדי שיחה לדמיין מה מסתתר בקופסאות השחורות אשר לא הסגירו דבר לגבי תכנן.
"עוגה גדולה ומרשימה" הן ביקשו, "5 קומות, פיה, פרפרים נוצצים... והכל בורוד ובלבן". העוגה כבר הצטיירה לאיטה בראשי, כמעט ראיתי את פני הפיה הבהירות מול עיני, אבל הסקרנות לא נתנה לי מנוח.
ואז נפתחו הקופסאות...
והיה שווה לחכות! בתוך הקופסאות נחו להם פרפרי משי מרהיבים שטסו עם סבתא כל הדרך הארוכה ארצה, כנפיהם העדינות מעוטרות בסילסולים נוצצים בדוגמות שונות. נרות יום הולדת מעוצבים, נוצצים למשעי, ספרות 12 בורוד ובלבן...
חלומה של כל ילדת בת מצווה (ושל כל מעצבת עוגות)!
העוגה ההיא עוצבה ונחלה הצלחה מרובה בזמנה- האירוע כולו עוצב בורוד ובלבן, מחשבה רבה הושקעה בעיצוב והעוגה זכתה מקום של כבוד באירוע, גולת כותרת מתוקה למסיבה חלומית.
לפני כחודש צילצל הטלפון בסטודיו, ומעברו השני של הקו נשמע המבטא המוכר, ובקשה לעוגת בת מצווה נוספת- הפעם לאחות הקטנה, שגדלה.
חיכיתי לקופסאות השחורות... והן אכן הגיעו-מלוות בסבתא חגיגית ובילדת בת מצווה שיודעת בדיוק מה היא רוצה.
והפעם המשימה היתה- גדול יותר, מרהיב עוד יותר, טעים ואיכותי... בכתום, בלבן ובכסף.
ופיה בראש העוגה? כמובן!!! איך אפשר לחגוג בת מצווה ללא פיה.
נהנתי מכל רגע, חגגתי עם הפרפרים הנוצצים והנרות המבהיקים, קרצתי כוכבים כסופים ועיטרתי כל פינה באבקות זוהרות.
עוד עוגה נולדה, ענקיתתתת (מעל מטר גובה), טעימה וחגיגית.
מזל טוב, נעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה