כל שנה בתחילת נובמבר מתקיימת בבירמינגהם שבבריטניה תערוכה מדהימה, מהגדולות והחשובות בעולם בתחומנו-
קרנבל מתוק ומרהיב של עיצוב עוגות ופיסול מתוק.
התערוכה מתקיימת כשחג המולד כבר מדגדג, ונראה כאילו בריטניה כולה מתגנדרת ומתחפשת לכבוד התערוכה:
עצים מקושטים בכל פינה, שרשראות של אור מעטרות את הרחובות והחנויות מתמלאות לאיטן בשפע פינוקי חג.
שנים חלמתי להגיע לקרנבל, לטעום מהמתוק המתוק הזה ולהרגיש את הכבוד המיוחד המוענק לעיצוב העוגות במחוזות רחוקים.
חלמתי... ונסעתי!
בפעם הראשונה נסעתי עם קולגות למקצוע, הזמנו כרטיסים עוד מהארץ ונרשמנו מראש לסדנאות ולהדגמות המתקיימות בתערוכה- איזו התרגשות!!!
הגענו לשם בפעם הראשונה, הסתחררנו מהשפע הרב ו"טרפנו " את התערוכה:
בילינו בסדנאות, הקשבנו בשקיקה בהדגמות, הבטנו בהערצה בדמויות המוכרות לנו מהספרים בלבד ופתאום קמו לתחיה (Debbie Brown, Lindy Smith ועוד) הבטנו בלי סוף בעוגות המדהימות המוצגות בתחרויות השונות וביזבזנו בלי חשבון בשלל הדוכנים הצבעוניים המציעים מגוון שכמותו לא חלמנו שקיים (בימים ההם עדיין לא היה ניתן להשיג בארץ כלי עבודה מקצועיים מגוונים לבצק סוכר. ההיצע שהכרנו היה דל ושפע האפשרויות החדשות בילבל וריגש)
חזרנו עמוסות בחוויות, וידענו כי נשוב.
ואכן כך- שוב הגיע נובמבר, ושוב ארזתי את חפצי ונסעתי- עם קולגות אחרות הפעם, ושוב נהנתי מכל רגע.
בין לבין הספקתי להפגש עם דבי בראון האגדית, ונהנתי כ"כ מהעובדה שבמקום הזר והמדהים הזה פניה נראו מוכרות וטובות, והחיבוק החם בו קיבלה את פני שימח כ"כ ונתן כמעט תחושה של "בית". ושוב נרשמנו לסדנאות ולהדגמות, ושוב נהננו לפגוש בדמויות המוכרות מהספרים המחוללות פלאים מתוקים מול עינינו.
בשנה שלאחר מכן נעדרתי מהתערוכה מסיבות משמחות (תינוק חדש ומתוק הצטרף למשפחה!),
ובשנה שלאחר מכן הגעתי לתערוכה בכדי להתחרות על הגביע הנכסף (לחצו לסיפור המלא). מרגע הזכיה בגביע הכל השתנה...!!!
מאז הזכיה בגביע קיבלתי שפע הצעות עבודה מפתות בארצות שונות, אך מכיוון שיש לי ילדים קטנים, לרובן סירבתי או דחיתי למועד מאוחר יותר.קיבלתי בשמחה את כל הפרוייקטים שניתן לעשות מהבית (כתבות למגזינים וכד') ונהנתי מן השינוי המרענן.
עד שהגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה-
לחזור לתערוכה (כן, זו שבבירמינגהם, זו שחלמתי עליה) הפעם- כאורחת הרשמית של התערוכה!
את סמדי הבאתי אלייך לפני 6 שנים, לסדנת עיצוב עוגת פיל, וכבר אז ידענו שאת משהו מיוחד ! אני זוכרת שסיפרת לנו שהיית באנגליה אצל דבי והיתה לך עוגה בסטודיו שעשית שם. את פתחת לנו את העולם שלך, ובעקיפין בזכותך ובגלל ההשראה שהוות עבורינו, יצאנו מהאבל שלנו, ופתחנו את "חדר החלומות של מיכל".
השבמחקהחלום שלי הוא שסמדי תסע ללמוד אצל רון בן ישראל. בעוד חודש היא נוסעת לעבוד בארה"ב. אולי אחר כך עוד תממש אותו.
תודה טל על הפוסט הזה שמוכיח שבהתמדה ובמסירות מגיעים רחוק, כל הכבוד לך.
איזה מקסים. זה תמיד החלק שאני מסתבכת בו, כנראה שלא כולנו נולדנו עם כשרון לפסל, לצערם של הילדים שלי שרוצים עוגת יום הולדת מקושטת.
השבמחק